מרץ 2020 והעולם אומר לנו לעצור. מבקש מאתנו ללחוץ רגע על כפתור הפאוז של החיים שלנו, להתכנס פנימה ולהתבונן בעצמנו באמת, כדי אולי סופסוף לבחור
שנים שחיפשתי את ה"יותר".. מאז שהייתי ילדה קטנה.. המחשבה על חיים "רגילים" עשתה לי כאב בבטן, עוד הרבה לפני שהבנתי מה זה בכלל ה"רגיל" הזה
שנים שסיפרתי לעצמי שאני פרפקציוניסטית.. נשמע מוכר נכון?.. היו מקומות שאפילו סיפרתי על זה בגאווה, בראיונות עבודה למשל זה היה חלק ממונולוג הפתיחה, הרגשתי שאוהבים
כולנו יודעים שמגיע לנו להיות מאושרים היום ורובנו מודעים לזה שאנחנו צריכים לעבור תהליך שידייק אותנו ואת המטרות שלנו, תהליך שיקרב אותנו אל עצמנו ומתוך
כל כך הרבה סיפורים על עצמנו, כל כך הרבה הגדרות מי אנחנו.. והקטע? שאת רובם לא אספנו מבחירה.. רובם נקלטו למערכת שלנו מתוך צורך להשתייך,
בעולם שמלמד אותנו כל הזמן לעבוד עם הראש, לחשוב, לשקול, להשוות, לתכנן.. יש הרבה פחדים.. כל דבר בעצם שלא נמצא במעבדה הסטרילית של השליטה המוחלטת
הרבה פעמים כשאני מדברת עם אנשים על "לעצור" עולה להם התנגדות.. "למי יש זמן לעצור?" הם אומרים לי.. וזה נשמע הגיוני, לא? הרי הכל מסביב
עם הרשמתך, אנחנו שומרים לך מקום בכנס שיתקיים ב- 30.7, בשעה 20:30
מספר הקומות מוגבל ! ! !
אם אין באפשרותך להגיע – נשמח לקבל עדכון כדי לאפשר למישהו אחר להגיע
